הדרך אל השיטה
שיטת פורטל לאגן התפתחה במשך שנים של חקר עמוק, שיטתי, מסור ואינטימי של התנועה באגן הירכיים.

תחילתה בחקר נסתרות אגן הירכיים בריקוד המצרי הקלאסי, ובעיקר בהשראת רקדניות הבטן המצריות תָחִיה קָריאוֹקָה, סאמִיה גמאל ופיפי (Fifi) עבּדוּ. הרקדניות האלה הביעו בגופן עונג ואינטליגנציה המשולבים בשמחה ובתעוזה. האגן שלהן היה "לח", מלא שומן ובשר, עגול, מעין כלי נגינה. הוא ביטא חופש וחושניות, תנועתו, הכרוכה באיסוף אנרגיה חזקה מתחתיתו ושחרורה, זרמה ללא מאמץ. המראה והתנועה של אגן הירכיים של הרקדניות המצריות והתחושות שהעביר היו שונים מאוד מזה המקובל בעולם המחול המערבי הסגפני.

המשכה של השיטה בחקר מסורות עתיקות של שבטים מקומיים במרוקו. סודותיו של המסדר הסופי במרוקו – שבט הגנאווה, ושבט הברבר הפראי המוסלמי הסוני אימאזיע'ין, "בני חורין". האגן הפרוע והנועז של הרקדניות הברבריות עתיר בשר, וגם המותניים שלהן עטורים ב"צמיגים" של שמחה ותשוקה. הן רוקדות בשילוב פעולות ידיים פשוטות המחזיקות את הקצב, לעיתים גם עם כלי נגינה. בחגיגה הגדולה משולבות התפרצויות של שמחה ילדותית ספונטנית הנובעות מתוך טראנס סוער שבמהלכו הרקדניות מניפות את שיער הראש ואת האגן לכל עבר. לפרקים הן פוצחות בסדרת גלגולי ג'ודו בתנופה משוחררת.

פעמים רבות ידע וטכניקה הנלמדים בריקוד המערבי מנוגדים לתנועת אגן הירכיים ויוצרים קונפליקט. למשל, תנוחת כפות הרגליים בבלט הקלאסי, הפונות כלפי חוץ ב-turn out, מפריעה לרצף הרטטים שמעבירה תנועת הברכיים לאגן; העמידה ברגליים מקבילות במחול המודרני וביוגה יוצרת נוקשות בברכיים; ומעל הכול, הכנסת הבטן פנימה בבלט הקלאסי, מתוך האמונה הסגפנית שעליה להיות שטוחה וצמודה לגב התחתון, חוסמת ואף מבטלת את אנרגיית החיים החיונית ואת האנרגיה המינית השוכנות בחלל שבין הבטן לגב.

ההבחנה בדפוסים ובכבלים אלו כרוכה גם בפירוק של מבנים רגשיים, חברתיים־תרבותיים. אחת התובנות העמוקות שליוותה את פיתוח השיטה הייתה שלאיכויות ולתחושות האלה יש שורשים תרבותיים וביולוגיים עבותים הקושרים אותנו, לטוב ולרע, למוצאנו וששם נמצאת התשובה. אפשר לומר שבמידה רבה בשיטת פורטל לאגן יש להשתחרר ממבנים מערביים ומאמונות יצוקות בגוף הסותרות את הארגון הפיזיולוגי הנכון של השלד, הנחוץ להעברת רטטים ואנרגיה מהאגן לעמוד השדרה ולזרועות.

שיטת פורטל לאגן מרכזת ומתמצתת את החוכמה, את הידע הקדום ואת האסתטיקה התנועתית שבתרבויות המזרח. המורשת עתיקת היומין עודכנה בה לכדי מחול עכשווי ולשפת מחול חדשה, שפה המבוססת על תרבויות קדומות ועל יכולת טכנית ומיומנות מובהקות.

פורטל פיתחה סדרת תרגילים שמאפשרת למקם את האגן במקומו הטבעי, הנכון, כדי שיוכל לבטא ביעילות את התנועות ולהעביר תדר שופע וחושני מלא. בה בעת התרגילים משחררים ומנקים ביסודיות את כל המשקעים והזיכרונות שנמצאים באגן ומונעים מאנרגיה זו, אנרגיית העונג, לזרום. כל חלקי הגוף – הלסת, העיניים, הזרועות, הראש ועמוד השדרה, הרגליים – משתפים פעולה עם חיוניות האגן, וכך גם הנשימה.

במשך השנים נשים וגברים מכל קצוות הארץ ומרחבי העולם באו ללמוד את השיטה; כל גוף, בכל צורה ומבנה, בכל מצב שבו הוא נתון. אט אט התברר שלשיטה יש גם ערך תרפויטי, ותלמידים הגיעו לא רק כדי לרקוד אלא גם כדי להיפגש עם המטענים שהוטמנו באגן, טראומות וזיכרונות קדומים, ולרפא אותם. הגיעו גם רקדניות ואומניות שרצו לשכלל את יכולתן ולהתחבר להווייתן הנשית.

התרגול בשיטת פורטל לאגן
שיטת פורטל לאגן מורכבת מאוסף של תרגילים המפתחים מודעות גדולה לכל תנועות האגן וליחסו לשאר חלקי הגוף.

מבחינה אנטומית האגן (כשמו) דומה בצורתו לקערה או לכיור מים, ובתחתיתו, באזור פתח הנרתיק,  נמצא "הפקק" שמונע את דליפת המים, האנרגיה, ממנו. אנו נוהגים לדמות את האגן לא בצורתו הטבעית העגולה והשלמה, אלא שטוח – הבטן מוכנסת פנימה ושרירי הגב התחתון עובדים ללא הפסק כדי להחזיק אותה, שחלילה לא תהיה משוחררת, המותניים והישבן אסופים. זוהי תפיסה שגויה המושרשת עמוק בתוך התרבות המערבית הגברית, והיא מסרסת נשים וגברים כאחד.

אצל ילדים בני שלוש אפשר לראות תמונה מושלמת של האגן – הוא נמצא במקום הטבעי, שמח וחיוני. הילדים משחקים, קופצים ונוחתים, רצים ממקום למקום, והכול בקלילות מופלאה, כמו קופיפים מאושרים. היחסים בין האגן לשאר חלקי הגוף אצלם נכונים ומאורגנים היטב, עמוד השדרה עובר ביניהם ומחזיק את היציבה של הגוף כולו באופן המאפשר תנועה ספונטנית ואינסטינקטים מחודדים. הפורטל לוויטליות באגן פתוח, הבטן משוחררת במידה נכונה, החלל בין הבטן לגב פנוי ופתוח לאנרגיה החיונית, לשובבות ולאוויר להיכנס.

במשולש התחתון, שאותו מדחיקים פנימה בבגרות, ארוז וטמון כוחו של האדם. ההסתגלות לחברה יכולה לגרום לדיכוי הצרכים האורגניים של הפרט ולניסיונו להתגבר ככל האפשר על מאוויים ספונטניים ולוותר עליהם. ההדחקה הרגשית והיצרית מכתיבה את התנהגותנו. בשיטת פורטל לאגן אנחנו מזהים את ההדחקה, את הבושה ואת האשמה השוכנים באגן, ופוגשים אפשרויות האצורות בו לחוויה של עונג מלא ללא השתייכות, החפצה או ניצול אלא כרשות הנתונה בכל רגע ורגע.

שיטת פורטל לאגן היא מהפכה חברתית־תרבותית, מנטלית ורגשית. מטרתה לאפשר לנשים ולגברים לשחרר את הבטן ולהרחיב את האגן שלהם על כל המשתמע מכך. שינוי הדימוי שיש לנו על האגן יוצר שינוי עצום בדימוי העצמי שלנו, ודרושה מסירות רבה והבנה שהחיים יכולים להיות אחרים לחלוטין כשהאגן עגול ושמח ומלא תשוקה. לשם כך יש צורך להיכנס למעבדה לשנים ארוכות, להיות קשובים ולאפשר לצורה ולדימוי החדשים של האגן להתרקם.

"רשות" היא מילה בעלת ערך עליון בדרך שאותה לומדים. זו הרשות להיות מלאה, לתפוס מקום בעולם ובאגן, להניח אותו על האדמה כמו אגן של מלכה, בלי בושה. האגן הוא גן מלא פרחים מוכן לאהבה, לחוות עונג ושלמות בכל מצב. בשיטה אנו לומדות להכיר במציאות כפי שהיא, אם אני שמנה או רזה, בזוגיות או לבד, אמא לילדים או לא, מצליחה בחיים או לא. כאשר האגן נעול ומשקים אותו באהבה, כל השערים נפתחים. אנחנו לומדות שיש לי משקל ויש לי הרשות לחוות עונג ולחגוג את חיי. זהו הבסיס לכל ריקוד, לשינוי הרגלים ולחיים בכלל.  והכול קורה בחדר תרגול שהוא מקום נקי ממטענים, מקום בטוח.

בשיטת פורטל לאגן יש קשר עמוק, חלחול והזנה הדדיים בין ספונטניות למבנה. כל תרבויות המחול הפולקלוריסטיות התהוו מתוך ספונטניות, קשב ונוכחות, ומתוך מודעות למשקל הגוף ולמקצב. למרות הדמיון הרב בתנועות בכל תרבויות המחול המזרחי, כל תנועה משקפת תדר אחר, עוצמה וזהות תרבותית השייכות לעם, להיסטוריה שלו ולמקצבים שנוצרו גם הם מתוך אותה הקשבה.

לימוד השיטה מתחיל בתרגול מתודי של לישה ותנועה רפטטיבית של האגן על הקרקע. בדיוק כפי שמכינים חומר על שולחן עבודה, האגן הוא חומר המונח על הקרקע ואותו לשים עד שכל מרכיביו מתחברים לחומר אחיד המוכן לקבל צורה חדשה. בתחילת כל שיעור עובדים על החומר. לומדים ממה הוא מורכב ומה הן האיכויות הטמונות בו. לומדים להניח את משקל הגוף במלואו, ובעזרת התמיכה שעולה מן הקרקע אפשר להכיר במשקל האגן כפי שהוא, בגודלו ובצורתו. שם מתחילה המהפכה. הלישה שלו מסיבה תחושות של רווחה ועונג המשכנעים את נפש האדם לחזור על הפעולות שוב ושוב ולהמשיך להפיח חיים באגן. זהו תרגול שקט ומדיטטיבי המעורר את תשומת הלב לקשרי תנועה והתנהגות של הנשימה בכל פעולה. עם הזמן מפתחים קשב ופניוּת לנשימה בזמן הפעולה עד לסנכרון הנשימה עם התנועה, עד לאפשרות להניח בועות של אוויר בבטן התחתונה. זהו רגע מכונן שבו האגן מתמלא באנרגיה של עונג טהור שאינה תלויה בדבר. הגוף כולו נכנע לכוח המשיכה וממקום של הרפיה מוחלטת עולה וצפה התרגשות גדולה המרטיטה את האגן ואת היקום. נוצר חיבור בין כל חלקי האדם – המחשבה, הרגש, התחושה והאמונות הסותרות את החיוניות האמיתית שלו. המוח ומערכת העצבים פנויים ללמידה ולרכישה של מיומנויות חדשות להתארגנות טובה יותר של היציבה ושל הנפש בגוף; הם פנויים להזין נתונים חדשים בתודעה ובתפיסה העצמית.  בשיטה מושם דגש על הקשר של האגן לאדמה שעליה הוא מונח. לרוקדים ניתנת הנחיה לחדד את הקשב: "כמו מים המחלחלים עמוק בסלע, באותה סבלנות ומסירות אנחנו שוהים במקום, בזמן וברגע הזה, נותנים לגוף להרפות ממשקלו ומשאו. אנו למדים כיצד המים מחלחלים בסלע וכיצד הם מחוללים ניסים בגוף ובנשמה".

בשלב השני מתרגלים טכניקות ריקוד באגן הנלמדות במעגל, "שבט נשים" או "שבט גברים", וכך נוצרים קשרי עין ושמחה גדולה. במשך הריקוד מקפידים על ערנות לנשימה ולזרימת האנרגיה. התנועות הקטנות עשויות להוביל למצב של טראנס. האלתור נעשה בריקוד, בתנועה ובביטוי קולי.

בשלב העמידה מיישמים את כל הניסיון וההבנה שנרכשו על הרצפה ומבצעים את תנועות האגן בדרך שמיטיבה עם הגוף ומתחשבת במצבו. הברכיים הופכות להיות איבר דומיננטי וחשוב ביותר בהולכת התנועה אל אגן הירכיים. לומדים את היחסים של האגן עם בית החזה, עם הראש ועם עמוד השדרה, הנושא את כל האיברים הללו. מאפשרים זרימה עדינה של התנועה לאורכו של עמוד השדרה, וזרמים עדינים בחוט השדרה. רוקעים בכפות הרגליים ברצפה כמו במחול הצפון אפריקאי. תחושת הקרקע נעשית יציבה יותר, הריקוד ענייני וברור, ללא מאמץ וללא היסוס. כל העולמות והמקצבים מבקרים את הגוף, הגוף נערך לכל אחד מהם בנחת ומבלי לסגנן את התנועה.  זהו תרגום ספונטני, חופשי מהגדרות של סגנון או מקצב.

עצם העָצֶה, הסקרום, היא אחד המוקדים הבולטים בתרגול, בעיקר נקודות החיכוך בינה ובין הקרקע. בתנועות קטנות וקצובות מפתחים מודעות והקשבה, לומדים לשמור על קצב אחיד ורצוף כאילו מטוטלת נינוחה שנמצאת בעצם הזנב מייצרת תנודות בלתי פוסקות באגן. כך עד שהבשר נע כמו רולר סביב עצמות האגן ומהדהד את ה"מים", האנרגיה, בקערת האגן. אז מתאפשרת הפרדה בין העצם למעטפת השריר שסביבה. ברווח הזה נכנס הרטט של העונג.

נקודה מרכזית נוספת היא עצם החזה – הסרטנום, מפתח הלב – שבדומה לקצה עצם הזנב ולעצם העצה מהדהדת את התנועתיות של בית החזה. השדיים מונחים במגש הכתפיים והשכמות, ובמרכזן עצם הסטרנום נעה מצד לצד בתנודות אחידות. כמו באגן, התנודות מהדהדות את ה"מים" בבית החזה ונוצר חיבור בין האגן התחתון לאגן העליון, כלומר לבית החזה. האנרגיה שנצברה בתחתית האגן, עולה דרך עמוד השדרה לבית החזה ומאפשרת רווחה ניכרת בנשימה, התרחבות בכלוב הצלעות, התרגשות גדולה ושמחה.

בשיטה מושם דגש על ערנות לכל ההיבטים המרכיבים את האדם הרוקד. דמות עצמנו מורכבת מארבעה חלקים שונים המשתתפים בכל פעולה: תנועה, תחושה, הרגשה ומחשבה. כאשר הפעולה מכילה בתוכה את כל המרכיבים, הרוקד יכול לחוש אחד עם עצמו ואחד עם העולם. התנועה נעשית רוחנית – חלקי גוף ואיברים פנימיים באגן הסמויים מן התודעה מופיעים בפני הרוקדת, ערנות והבחנה בפרטים זעירים הופכים להיות העיקר. הנסתר הופך לגלוי.

עוד מושם בשיטה דגש על ההשפעה של המוזיקה. את הניצוצות הראשונים של השמחה יוצרת כמובן המוזיקה הערבית הצפון אפריקאית. לרקוד בשיטת פורטל לאגן פירושו להיות הכלי שמנגן את המוזיקה הזאת. מצבו הפיזי של הרוקד – יציבה, ארגון השלד, מודעות לליבת הגוף – ניצבים גם הם במרכז, וכך גם הביטוי של הנשיות/גבריות בגוף הרוקדת או הרוקד. כל החלקים נארגים יחד ליצירת ריקוד שהוא דרך לחוות אינטימיות, חופש, מימוש, יצירתיות ויצריות לגיטימית בגוף, הרשות להיות.

המעלות בשיטה
העבודה בשיטת פורטל לאגן מחלחלת למישורים רבים בחיי המתרגל והמתרגלת:
* התרגול מחזק באופן יומיומי את אנרגיית הליבה של הגוף, הממוקמת באגן והמשויכת לכליות. מחזור חודשי, הריונות, לידות, חיי היומיום העמוסים, המתחים והמשקעים – כל אלו מכלים את אנרגיית האגן. בעזרת השיטה אפשר לאבד פחות אנרגיה ולעורר את חיוניותו ושמחתו של האגן שלנו, שהוא מקור כל יצירה, הנאה ושמחה בגוף הנשי והגברי.

* לשיטת פורטל לאגן יש ערך תרפויטי רב. בשיטה גלום ידע עתיק יומין שעובר דרך הגוף הנשי מדורי דורות ויש בו חיבור לעצמי, לגוף, למין האנושי. העבודה מתמקדת באזור האגן, "המים" שבו מציפים רגשות רבים ושחרור שלהם מניע תהליכים רוחניים ונפשיים, ובהם שחרור רגשות וזיכרונות שהודחקו ותופעות פיזיות שהתהוו בשל אגירתם. העבודה בשיטה עלולה להציף טראומות מודחקות, והמשך תרגול יומיומי מאפשר ריפוי עמוק ובטוח המשקם את האגן.

* העבודה המנטלית היא חלק בלתי נפרד מהשיטה. בחיינו אנו נושאים את המטען הרגשי והמנטלי בכל פעולה. שיטת פורטל לאגן מתמקדת באגן הירכיים ומאפשרת התבוננות בהלכי המחשבה והרוח, בתפיסה העצמית ובכל מה שמונח בו: פחדים, אשמה, בושה ועוד. נדרשת רק הכרה בהם ולא כל  ניסיון או מוטיבציה אחרים. בעזרת התרגול מתאפשרת הכרה במציאות, ובהירות זו מביאה לרווחה ולמנוחה מהמאמץ באגן.

* התרגול מלמד אותנו הנשים לקבל אחריות על חיינו, לכבד את האגן ולהיות עדינות ואוהבות איתו, כי אף אחד אחר לא יעשה זאת עבורנו. רק אחרי שנלמד להיות באהבה ואינטימיות עם גופנו, נוכל לצאת לעולם בטוחות וזהירות יותר.

* מודעות לאגן הירכיים והגברת האנרגיה שבו יוצקים שמחה באיברים נוספים, איברים טעונים אך מלאי פוטנציאל של חיות, פוריות ואהבה.

* השמחה והנינוחות שנוצרים תוך כדי ריקוד מקרבים את המתרגל או המתרגלת לגופם, לקבלו ולאהבו כפי שהוא. השהות בחוויית התנועה באגן מאפשרת לחוות עונג צרוף, שמקטין את המאבק בצורתו ובגודלו, מאבק הנטוע בלב התרבות שלנו והמשודר כיום לנשים ולגברים בכל מדיום אפשרי.

* העבודה נעשית מהפנים אל החוץ. הדגש בשיטה הוא על התחושה הפנימית, על החוויה החיונית ועל העונג והסיפוק מהשהות בזמן במשקל ובחזרתיות על התנועות שמסיבות שקט, חוויה מדיטטיבית.

אורלי פורטל מלמדת את שיטת פורטל לאגן כבר למעלה משלושה עשורים וממשיכה לעדכן את השיטה בהתאם לשינויים בגוף ולחוכמה הנאגרת בו. כל תקופה בחייה של אישה משנה את החוויה ואת התחושה באגן, ולכן גם השיטה מתעדכנת עם כל מעבר ושינוי בחיים ומתפתחת כל הזמן בדרך של מחקר מעמיק.

בשיטת פורטל לאגן קורים ניסים מופלאים ונפתחים שערים באגן ובלב. הפורטל גדול ורחב ממדים.